החלטה בתיק סע"ש 54319-07-12

1.         הנתבעת היא חברה פרטית שעיסוקה במתן שרותי מחשוב ובכללם תפעול מחשבים בחצרי הלקוח, הפעלת מרכז המחשבים של הלקוח ותמיכה. התובע הועסק אצל הנתבעת כמנהל רשתות החל מיום 03.08.08 ועד ליום 03.04.09.

2.         לטענת התובע בתביעתו, פוטר לאלתר, ללא מתן הודעה מוקדמת וללא שנערך לו שימוע כדין. התובע תובע זכויות שונות המגיעות לו בגין תקופת עבודתו וסיומה, לרבות תגמול בגין עבודה בשעות נוספות, פיצויי פיטורין ופיצוי בגין אי עריכת שימוע. בנוסף הוא  תובע ביטוח אובדן כושר השתכרות, דמי שימוש ברכב ותשלומים שנדרש לשלם לבעל רכב בו פגע עת נסע עם רכב הנתבעת במסגרת עבודתו.

3.         לטענת הנתבעת, התובע הגיש תביעתו בחוסר נקיון כפיים ובחוסר תום לב. לטענתה, התובע קיבל הודעה מוקדמת של 8 ימים ובטרם פיטוריו מנכ"ל הנתבעת נפגש עימו והבהיר לו כי נוכח עזיבת הלקוחות בהם הוצב אין באפשרות הנתבעת להמשיך את העסקתו, על כן אינו זכאי לפיצויים בגין אי עריכת שימוע.

4.         לטענת הנתבעת, התובע לא עבד יותר מ-43 שעות שבועיות ובכל מקרה, קיבל סך של 1000 ש"ח מידי חודש בגין שעות נוספות גלובליות. לטענת הנתבעת, בהסכמת התובע שכרו קוזז אל מול הנזקים שגרם לרכב השייך לנתבעת.

5.         בנוסף,  לטענת הנתבעת, התובע גרם לנתבעת נזקים העולים על הסך הכולל של סכום תביעתו. לטענת הנתבעת, התובע הפר באופן בוטה את הסכם העבודה ביניהם בו התחייב לשמור בסודיות מוחלטת את ענייני החברה ולהימנע מלהתחרות בה בכל דרך שהיא; לשמור בסודיות כל מידע במהלך תקופת עבודתו וכך גם לאחריה; לא לעסוק בכל תפקיד בעסק מתחרה בנתבעת תקופה של 6 חודשים לאחר סיום עבודתו.

6.         לטענתה, במסגרת עבודתו אצלה, סיפק התובע שירותי תמיכה לשתי חברות, האחת, חברת ב.ס.ט ייזום ובנייה בע"מ, והשנייה, אקולאב.

לטענת הנתבעת, חב' בסט הודיעה לנתבעת על רצונה להפסיק את ההתקשרות עימה בחודש פברואר 2009 וחב' אקולאב הפסיקה את ההתקשרות עימה בחודש אפריל 2009.

לטענתה, מייד בסמוך להפסקת עבודתו אצל הנתבעת, החל התובע ליתן שירות לשתי החברות הללו, בניגוד למה שנקבע בחוזה ההעסקה שלו וגרם לנתבעת נזקים של כ- 117,000 ש"ח.

7.         עוד טוענת הנתבעת, כי התובע נהג בחוסר תום לב מובהק עת טען, עם קבלתו לעבודה, כי ברשותו רשיון נהיגה בתוקף, עת שבפועל נשלל רישיונו ורק לאחר שהתובע גרם לתאונת דרכים עם רכב החברה התברר הדבר וחברת הביטוח סירבה לשלם את סכום הביטוח בגין הנזק.

8.         ביום 22.11.12, ניתנה החלטה על גילוי מסמכים הדדי בין הצדדים.

            בפני בקשות הצדדים למתן צו לגילוי והמצאת מסמכים ספציפיים.

ההלכה לעניין גילוי מסמכים

9.         תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991 (להלן -התקנות) קובעת כי:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת על דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות"

באשר לתכליתה של תקנה זו נפסק בין היתר בע"ע 28222-05-10  מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י (פסה"ד מיום 21/9/10), כי:

"הוראת תקנה 46(א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון. ..."נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת"

10.       אלא שתכלית זו אינה עומדת לבדה, ובצידה ניצבים ערכים נוספים, כפי שנפסק בע"ע 482/05  שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ (פסה"ד מיום 22/12/05):

"עם זאת, כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים של יעילות הדיון; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, ובכללם הגנה על פרטיותם. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה".

11.       יתרה מכך, נקבע, כי העיקרון שביסוד הליך גילוי המסמכים, לא נועד להעניק הכשר לבעל-דין לעיין ללא מגבלה במסמכיו של יריבו, ועל כן יש להבחין בין "מסע-דיג" של מסמכים - שהינו פסול, לבין בקשת מסמכים, או סוג מסמכים להם זיקה ישירה לעניין הנדון [ראה: רע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ ו-2 אח' פ"ד נו(5) 193].